הפיכת בני זוג לגרושים באופן רשמי, כרוכה במתן גט לאישה על ידי הבעל. כלומר, כל עוד הבעל לא נותן גט לאישה, נחשבים השניים לזוג נשוי. אף על פי כן, ישנם גברים שמסרבים לתת גט לנשותיהם, והם למעשה מוגדרים כסרבני גט. מאמר זה יסביר, בין היתר, איך מתמודדת הרבנות, ובפרט איך מתמודד בית הדין הרבני, עם סרבני גט.

מה המשמעות של סירוב מתן גט?

אם בעלה של אישה מסרב לתת לה גט, מוגדרת האישה כ”עגונה” – היא אינה יכולה להינשא לגבר אחר, שכן, כאמור, היא ובעלה עדיין נחשבים לזוג נשוי. זאת, למרות שהם כבר לא מתגוררים יחדיו, לא מקיימים יחסי מין, ולמעשה אין ביניהם שום קשר.

עקב העובדה שהבעל והאישה עדיין נחשבים לזוג נשוי, לאישה אסור גם לקיים יחסי מין עם גבר אחר. אם היא בכל זאת עושה כן, היא נחשבת לאישה שזנתה, ולכן זכאותה למזונות ולכתובה – נשללת. בנוסף, אם האישה יולדת ילדים לאותו הגבר שקיים איתה יחסי מין בעודה נשואה – הילדים נחשבים לממזרים, ולכן לא יכולים להינשא ליהודיים “כשרים”. הגבלה זו נשארת במשך לא פחות מעשרה דורות.

במקרים מסוימים, האישה מסרבת לקבל את הגט, ולכן הבעל נחשב למסורב גט. עם זאת, בעל שאשתו מסרבת לקבל גט רשאי לקיים יחסי מין עם אישה אחרת, ואפילו לקבל אישור מיוחד להתחתן איתה. כמו כן, מותר לו להביא לעולם ילדים עם אישה שאינה אשתו, וילדים אלה לא מוגדרים כממזרים.

עקב כך, לבעלים אין כל תמריץ לתת גט לנשותיהם, כי הם, בשונה מהנשים, יכולים לנהל את חייהם כרצונם. קשה להתווכח עם העובדה שמצב זה מהווה חוסר שיוויון מוחלט בין גברים לבין נשים.

מידע מקיף בנוגע לגירושין בכלל, סרבנות גט ועוד, ראה כאן:  https://www.todivorce.co.il

לבית הדין הרבני סמכות להטיל סנקציות

אם בעלה של אישה מסרב לתת לה גט, צריכה האחרונה לפנות, מוקדם ככל האפשר, לייעוץ משפטי של עורך דין לענייני משפחה ומשם לערכאה השיפוטית שלה סמכות ייחודית לדון בתביעות גירושין – בית הדין הרבני. אם פסק דינה של ערכאה שיפוטית זו, מורה במפורש על גירושי בני הזוג, יכול בית הדין הרבני להטיל סנקציות על הבעל, כגון:

  • לעקל מיטלטלין ומקרקעין שבבעלותו
  • להגביל את יציאתו מהארץ
  • להקפיא את תוקף רישיון הנהיגה שלו
  • להגביל את אפשרותו לעבוד בשירות המדינה
  • להגביל את אפשרותו לעסוק במקצוע שדורש רישיון עבודה (למשל רופא, עורך דין, רואה חשבון או רוקח)
  • להטיל עיקול על גמלה או קצבה שהגבר מקבל

הסמכות להטיל סנקציות אלה מוענקת לבית הדין הרבני כדי להרתיע את הבעל ולהבהיר לו שכדי לקבל גמלות או קצבאות, לצאת מהארץ, לנהוג, לעבוד בשירות המדינה או במקצוע שדורש רישיון עבודה – הוא חייב לתת גט לאשתו. אין הגבלה באשר לכמות הסנקציות שבית הדין הרבני יכול להטיל על הבעל – הוא יכול להטיל על הבעל אחת מסנקציות אלה, ויכול אף יותר. לאישה אין כל השפעה בקביעת הסנקציות.

האישה יכולה להגיש תביעה אזרחית כנגד בעלה

האישה לא חייבת להסתפק רק בפנייה לבית הדין הרבני, מסבירה עורכת הדין מיקי חשמונאי , אלא היא גם יכולה להגיש תביעה אזרחית כנגד בעלה המסרב לתת לה גט. זאת, משום שסרבנות גט נחשבת לעוולה נזיקית במשפט האזרחי, שכן סירוב בעלה לתת לה גט מגביל אותה באופן משמעותי (כאמור, היא לא יכולה להינשא לגבר אחר ואף לא יכולה לקיים יחסי מין עם גבר שאינו בעלה, ואם היא עושה כן יש לכך השלכות חמורות), ועקב כך נגרמים לה נזקים כמו עוגמת נפש ואובדן הנאות חיים. לכן, היא יכולה, כאמור, ואפילו צריכה, להגיש תביעה אזרחית כנגד בעלה, ולדרוש פיצוי כספי, שגובהו נקבע בעיקר לפי:

  • היקף הנזק: ככל שסירוב הבעל לתת גט מאלצת את האישה באופן משמעותי יותר שלא לחיות חיי שגרה, צפויה האישה לקבל פיצוי גבוה יותר
  • משך סרבנות הגט: ככל שסרבנות הגט נמשכת זמן ארוך יותר, הפיצוי צפוי להיות גבוה יותר.

קרדיט תמונה FREEPIK